ביקורת הרסי ובלנשרד על גישת "הניהול לפי יעדים"
"ניהול לפי יעדים" הוא תהליך בו מזהים, המנהלים והכפופים, ביחד מטרות משותפות אותן יש להשיג ומגדירים את תחום האחריות העיקרי של כל אחד המושגים של תוצאות צפויות, הישגים מבוקשים, את התוצאות הצפויות יש להגדיר במונחים של תקני הישג ברי מדידה, לאחר מכן עושים שימוש בתקנים אלה כמנחים את פעולות היחידה או הפרטים וכאמות מידה להערכת תומתה של כל תת-יחידה ושל כל פרט להשגת המטרות שזוהו, גישה זו עושה שימוש בסגנונות S3 ו-S4.
להלן סכמה המתארת את שלבי השיטה:

התהליך הוא מעגלי, באם הוא עולה יפה, ישמש הוא בסיס לשיפור המשתנים המתווכים ויתרום להישגיות רבה יותר.
במונחים של הרסי ובלנשרד תואמת שיטה זו את סגנונות הניהול של השיתוף ושל ההאצלה, כאשר הם מופעלים לסירוגין.
לפי המודל שלהם נצטרך להגביל את הפעלת גישת "הניהול לפי יעדים" אך ורק לעובדים המצויים ברמות הבגרות M3 ו- M4, אך העובדים לפי הרסי ובלנשרד מצויים בו בזמן ברמות בגרות שונות לגבי נושאים שונים ובזמנים שונים לגבי אותם הנושאים, לכן אין להפעיל את הגישה טוטלית כלפי העובד לגבי כל הנושאים ובכל הזמנים, הרסי ובלנשרד ממליצים להכליל בתהליך "הניהול לפי יעדים" תת-שלב נוסף בו ידונו המנהל והכפוף אודות סגנון הניהול (ממרווח הסגנונות השונים החל ב-S1 ועד S4 שיש להפעילו לגבי הנושאים השונים המרכיבים את כלל המשימה, יהיו נושאים בהם יהיה הסגנון של האצלה מלאה כי הכפוף מסוגל להתמודד איתם בכוחות עצמו, יהיו נושאים בהם יצטרך לקיים שיתוף עם הכפוף ויהיו נושאים בהם אין העובד בקיא והמנהל יצטרך להדריכו, להורותו ולפקח עליו באופן צמוד, במילים אחרות המרכיב הקובע הוא מצב הבגרות של הכפוף לגבי הנושאים השונים, עקום מחזור החיים של המנהיגות ישמש קו מנחה בדיון זה שבין המנהל לכפוף. |