|
מנהיגות היא מעשה שיש בו השפעה על התנהגותם של אנשים אחרים, המטרות יכולות להיות פרטיות, של קבוצה או של ארגון או של כל מען שהוא.
ניהול הוא השפעה על התנהגותם של אנשים אחרים להשיג את מטרות הארגון, הוא אספקט מסוים של מנהיגות. סגנון המנהיג הוא התנהגות אופיינית למצב מסוים כפי שהוא נתפס על ידי אנשים אחרים.
|
 |
|
|
|
טננבוים וסמיט הציגו מודל נורמטיבי, הם גרסו כי סגנונות הניהול:
אוריינטציה למטרות - מאפיינת את המנהיג האוטוריטטיבי. אוריינטציה ליחסי אנוש - מאפיינת את המנהיג הדמוקרטי,
|
|
|
|
|
החוקרים מאוניברסיטת מדינת אוהיו, בארה"ב הציגו מודל פוזיטיבי- התנהגות, כלומר המודל עוצב על פי ממצאי המחקרים השונים. הם ראו בסגנונות המנהיגות לא את שני קצותיו של רצף אלא, כשני משתנים הבלתי תלויים זה בזה כלומר, יכל אדם להיות גבוה באחד מהם, או גבוה בשניהם, או נמוך בשניהם, אך טבעי הדבר שאת סגנון המנהיגות יבחנו בהתייחס ליעילותו, לצורך זאת בנו הם מודל תלת מימדי, להלן המודל:
|
|
|
|
|
פורמן ריכז את הממצאים משבעים וחמישה מחקרים שנערכו ומצא, כי יש מצבים שסגנון (S1) הביא ליעילות ויש מצבים שסגנון (S3) הביא ליעילות ויש מצבים שסגנון (S3) או (S4) הביאו ליעילות, מכאן שאין סגנון מנהיגות אחד שאפשר להגדירו כיעיל, בעיית היעילות היא להתאים את הסגנון לסביבת העבודה או למצב הניהולי.
|
|
|
|
|
ליקרט זיהה שלוש קבוצות של משתנים – משתנים סיבתיים, משתנים מתווכים ומשתנים תוצאתיים- בהם נוכל להסתייע כדי להבהיר את נושא דיוננו.
|
|
|
|
|
את המנהיג הננו מאפיינים לצורך ענייננו על ידי סגנון הניהול, כדי להביא את המערכת לדפוס יעיל, יהיה עלינו למצוא משתנה, אשר לפיו נוכל לסווג את הכפופים, התאמת הסגנונות לסוגי הכפופים צריכה להביא ליעילות.
|
|
|
|
|
ההסכמה מורה על ארבעה מרכיבי שינוי היוצרים את השינוי בהתנהגות הקבוצה/ארגון.
1. השינוי ההכרתי (ידע)
2. השינוי בעמדות הפרט
3. השינוי בהתנהגות הפרט
4. השינוי בהתנהגות הקבוצה
|
|
|
|
|
לשם תיאור שלבי השינוי נסתייע בתורת "ניתוח כוחות השדה" של הפסיכולוג החברתי קורט לוין המניח כי בכל תהליך של שינוי ישנם כוחות הדוחפים לעבר השינוי מסייעים לו (לחצים של הממונה, של הקבוצה וכד') וכוחות הבולמים את השינוי ומפריעים למהלכו (לחצים של הקבוצה, חרדה וכד') כוחות אלה משפיעים על תהליך השינוי.
|
|
|
|
|
מנהל הפועל בתוך קבוצת הכפופים פוגש:
א. את הקבוצה כישות.
ב. כל אחד מהכפופים, כאשר בגרותו התפקודית והמקצועית של כל אחד מהם היא ברמה שונה בנושאים שונים מזמן לזמן מתעוררת השאלה, איזה הוא סגנון המנהיגות שעל המנהל להפעיל, יש הטוענים כי יהיה עליו לנקוט בסגנון המנהיגות, אשר נותן מענה למצב הבגרות המשותף לכולם
|
|
|
|
|
הנחנו עד כה כי רמת הבגרות המקצועית ורמת הבגרות הפסיכולוגית, בדרך כלל, חד הם. נבחן עתה את היחס הרצוי בין סגנון המנהיגות לבין רמת הבגרות המקצועית כשהיא לעצמה ולבין רמת הבגרות הפסיכולוגית כשהיא לעצמה.
|
|
|
|
|
"ניהול לפי יעדים" הוא תהליך בו מזהים, המנהלים והכפופים, ביחד מטרות משותפות אותן יש להשיג ומגדירים את תחום האחריות העיקרי של כל אחד המושגים של תוצאות צפויות, הישגים מבוקשים, את התוצאות הצפויות יש להגדיר במונחים של תקני הישג ברי מדידה, לאחר מכן עושים שימוש בתקנים אלה כמנחים את פעולות היחידה או הפרטים וכאמות מידה להערכת תומתה של כל תת-יחידה ושל כל פרט להשגת המטרות שזוהו, גישה זו עושה שימוש בסגנונות.
|
|
|
|
|
המושג "בגרות התרבות" כמורכב משלושת הפקטורים:
א. רמת החינוך של החברה (Ed)
ב. רמת החיים של החברה (Li)
ג. הניסיון התעשייתי של החברה
|
|
|
|
|
את סגנון המנהיגות הגדרנו כהתנהגות האופיינית למצב מסוים כפי שהיא נתפסת על ידי אנשים אחרים, את ההגדרה הזו נפרט, אנו נפרט ונסווג את הסגנון לשני תת-מרכיבים:
א. סגנון המנהיגות הבסיסי
ב. סגנון המנהיגות המסייע
|
|
|
|
|
עד כה דיברנו על סגנון המנהיג כפי שהוא נצפה על ידי אחרים, יש להבחין בין הסגנון לבין אישיות המנהיג, אישיות המנהיג מורכבת יותר ויש לצפותה לא רק מזווית המבט של אנשים אחרים אלא גם מזווית המבט של הפרט עצמו.
|
|
|
|
|
את תחום גמישות הסגנון הגדרנו כתחום הסגנונות שמסוגל המנהל להפעיל, התחום כולל את סגנונו הבסיסי של המנהל ואת הסגנונות המסייעים המופעלים על ידו בפועל. אנו נמצא כי למנהלים שונים יש תחומי גמישות סגנון שונים, אין תחום מוגבל פוסל את המנהל אך יש להיות ערים למגבלות הנובעות מכך, נתאר להלן תחומי גמישות שונים.
|
|
|
|
|
האפשר לשנות את תחום גמישות הסגנון של המנהלים ואת כושר ההסתגלות שלהם. הרסי ובלנשרד אינם שוללים את קיומו של סגנון אופייני לאדם הנובע מאישיותו, אך לדעתם אפשר לפתח את המנהל ולהרחיב את תחום גמישות סגנונו ואת כושר הסתגלותו.
|
|
|
|
|
מה הקשר שישנו בין מנהיגות, ניהול וסגנונות ניהול?
|
|
|
|
|
כיצד מתבצעת מכירה כתהליך של שכנוע הלקוח שהמוצר ו/או
השרות שלך הוא בעל ערך יותר גדול מאשר המחיר שאתה מבקש תמורתו.
|
|
|
|
